מאמרים

🗯️ רוב המודיעין לא סודי בכלל הערכות מדברות על כך שכ־80–90% מהמודיעין בארגונים נשען על מקורות פתוחים – ולא על מידע מסווג. אפילו גופי מודיעין כמו CIA ו־MI6 משתמשים באופן שוטף ב־OSINT כחלק מרכזי מהעבודה שלהם. 👁️‍🗨️ אפשר לאתר מיקום מתמונה בלי GPS גם אם אין מטא־דאטה (EXIF), אפשר לזהות מיקום לפי צללים, תוואי שטח, שלטים, סגנון בנייה או מזג אוויר. קהילות כמו Bellingcat פתרו כך תעלומות בינלאומיות רק באמצעות ניתוח חזותי פתוח. 🗨️ לוויינים מסחריים זמינים לכל אחד פעם רק ממשלות יכלו לר

תקציר האינדיקטורים הגלויים מצביעים על עלייה חדה במפלס המתיחות בין ישראל לאיראן, במקביל לשיח אמריקאי על חזרה למדיניות תקיפה יותר כלפי טהראן בהובלת דונלד טראמפ. עם זאת, ניתוח OSINT מעלה כי מוקד האירוע אינו רק בתוכנית הגרעין, אלא במאבק רחב יותר על עיצוב הסדר האזורי. דפוסי ההצהרות, האיתותים הצבאיים והמסגור המדיני מלמדים על בניית משוואות הרתעה וניהול לגיטימציה בינלאומית — לא רק על הכנה לתקיפה נקודתית. מסגרת מתודולוגית: מה OSINT מאפשר — ומה לא הניתוח נשען על ארבע קטגוריות מקורות גל

בעולם שבו המידע זמין לכולם, הכוח האמיתי נמצא אצל אלו שיודעים איך למצוא את המחט בערימת השחת הדיגיטלית. אם אתם מחפשים תחום מתפתח  המשלב טכנולוגיה, חקירה ויצירתיות, לימודי אוסינט  (OSINT) הם המפתח שלכם לפתיחת דלתות בקריירה ובעסקים. תוכן מקצועי מהשטח – בלי פילטרים באקדמיית אלינט לא תמצאו הרצאות אקדמיות יבשות. הלימודים מבוססים על תוכן מקצועי מהשטח, שנבנה מתוך ניסיון מבצעי וחקירתי אמיתי. כל כלי, טכניקה או מתודולוגיה שנלמדים בקורס מעשי זה, עברו "טבילת אש" במציאות הדינמית של עולם המו

בעולם המודיעין המודרני, שדה הקרב אינו מוגבל לקווי חזית פיזיים. חוקר ה-OSINT (מודיעין ממקורות גלויים) מוצא את עצמו לעיתים קרובות בחזית דיגיטלית, חשוף למראות ותכנים שמעטים בציבור הרחב נאלצים לפגוש. בעוד שהיכולת הטכנולוגית היא הכרחית, היכולת המנטלית היא זו שקובעת את אורך הנשימה של החוקר. חשיפה מתמשכת לתכנים גרפיים, זירות לחימה ואלימות עלולה להוביל ל טראומה משנית (Vicarious Trauma) . כדי להמשיך ולפעול במקצועיות לאורך זמן, על החוקר לאמץ פרוטוקול הגנה עצמית קפדני. 1. ניהול חשיפה חו

דמיינו שאתם מקבלים שקית מלאה ב-1,000 חלקי פאזל, אבל בלי הקופסה עם התמונה המקורית. חלק מהחלקים שייכים בכלל לפאזל אחר, וחלקם נראים בדיוק אותו דבר. כך נראית חקירת OSINT (מודיעין ממקורות גלויים) ברגעיה הראשונים: ערימה של פוסטים בטלגרם, סרטוני טיקטוק מטושטשים, דיווחים סותרים בחדשות ונתוני לוויין. הדרך היחידה להרכיב את התמונה הזו היא באמצעות ציר זמן. לסדר את הכאוס ציר זמן הוא לא רק רשימת תאריכים. הוא סיפור המבוסס על עובדות. כשמניחים את האירועים זה לצד זה בסדר כרונולוגי, פתאום מתחיל

בשנתיים האחרונות, נדמה שכל מי שיודע להקליד שאלה ב-ChatGPT מרגיש כמו חוקר מודיעין מדופלם. הכלים החדשים סורקים רשתות חברתיות בשניות, מתרגמים ניבים ערביים נידחים ומסכמים דוחות עבי כרס בלחיצת כפתור. התחושה במסדרונות היא שמקצוע האנליסט נמצא בסכנת הכחדה. אבל האמת היא הפוכה. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הערך של האנליסט האנושי רק עולה.  גם ה-AI הכי משוכלל בעולם לא יוכל להחליף אתכם (אבל הוא בהחלט הולך להיות שותף). 1. ה-AI רואה פיקסלים, אתם רואים סיפור בינה מלאכותית היא אלופה בזיהוי תבניות.

צדקה ונדיבות אנושית נחשבות מאז ומתמיד לאבני יסוד של חברה מוסרית. עמותות וארגונים ללא כוונת רווח מוקמים כדי להושיט יד לנזקקים, לספק מזון, טיפול וחינוך למי שהעולם שכח. אך בעשורים האחרונים נחשף צד אפל ומורכב של המערכת הזו – ניצול ציני של מנגנוני הצדקה על ידי ארגוני טרור, שהפכו את שפת ההומניטריות לכלי נשק פיננסי. מאחורי קמפיינים של "סיוע לילדים", "תמיכה ביתומים" או "עזרה רפואית" מסתתרות לעיתים רשתות מימון מתוחכמות, שמעבירות כספים לארגונים חמושים ולפעילות עוינת. המודל הזה אינו מקר

מבוא: מהפכת המידע כפרדיגמה חדשה למודיעין מודיעין ממקורות גלויים, הידוע בראשי התיבות OSINT (Open-Source Intelligence), הוא דיסציפלינת מודיעין המתמחה בתהליכי איסוף, עיבוד וניתוח של מידע הזמין לציבור הרחב במטרה להפיק מודיעין בעל ערך. בניגוד לחיפוש מידע פשוט, אוסינט הוא תהליך שיטתי ומובנה שמטרתו לענות על שאלה מודיעינית ספציפית או לתמוך בחקירה מוגדרת. מטרתו העיקרית היא להפוך את ה"מידע" הגולמי, המפוזר וחסר המבנה, ל"מודיעין" מעשי המאפשר קבלת החלטות מושכלות.    בעידן המידע, שבו כמות

כשאני אני בוחנת את ההתפתחויות האחרונות (ריצה בהולה למקלטים ולו"ז חדש שמתחיל ב4:00 בבוקר), את קצב התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית וסקירה...